<h1>אהל מועד שער איסור והיתר דרך ב'</h1>
<h2>דף כב.</h2>
גוי וישר' השותפין בנטיעה אם התנו מתחי' שיהא הגוי אוכל שני ערלה וישר' כנגדן ה"ז מותר ובלבד שלא יבואו לחשבון כ"כ (הרמב"ן) [הרמב"ם] ואה"רא אומ' בהשגות שאינו צריך להתנות בתחילה וזה יתבאר יותר בנ"ז דרך ח' משער השבת.
<h2>דף מח:</h2>
מי שנטע אגוז של ערלה אמרו בירוש' [ע"ז פ"ג ה"ה] דבדיעבד מותר משום שהוא כלה בארץ עד לא הצמיח זו אבל לכתחי' אסור שלא התירו לעו' לגרום לכתחילה הנאה (שאסורי) [מאסורי] הנאה וליכא למימר הכא טעמא דזה וזה גורם לפי שאין שני הגרמים דומין שאין האגוז גורם ענין קרקע הילכך אפי' בדיעבד לא שרינן מטעם דזה וז"ג והכי אמרי' בפ' אלו טרפות [חולין נ"ח, ע"א] ושוין בביצת טרפה בדספנא מארעא (דחם) [דחד] גורם הוא ולא אמרי' שהתרנגולת והקרקע זה וזה גורם הוא.
<h2>דף סה:</h2>
וכלאים בבגדים אין להם ביטול שכל שהם התר ותערובתן אוסרתן ובב"ח לא היה בנ"ט אלא משום דאפקיה רחמנא בלשון בישול וחזק רשב"א דבר זה בתשובותיו ולרא"ף כלאים אין להם ביטול שהרי עיקר אסורן היינו תערובתן ושאני בב"ח מפני שאין בישול אלא בנ"ט.
